כהרגלי בכל מפגש ראשון, שאלתי בתחילת האימון את השאלה החשובה.
"האם מישהו מהמשתתפים סובל מבעיה רפואית או אחרת שעלולה להפריע לו באימון היום ובכלל."
הגבר היחיד בקבוצה שהופיעה הבוקר הרים את ידו ואמר שהיגיע רק על מנת לראות מה זה בכלל הליכה נורדית, אך לא מתכוון להשתתף באימון כי זה לא בשבילו.
שאלתי אותו מדוע לא בשבילך?
החלטתי להציע לו הצעה ולבחון האם באמת היגיע סתם או צריך חיזוק ולפזר את חששותיו.
הצעתי הייתה: "מוטי בוא תבדוק מה אפשרי עבורך בכך שתצטרף אלינו. ברגע שתרגיש שאינך מסוגל פשוט תגיד לי, תניח את המקלות, תן חיבוק ונפרד לשלום."
מוטי הרים את הכפפה ומאותו רגע עשה כמעט את כל המשימות במהלך המפגש שארך שעה.
הייתי צמוד אליו במשימות היותר מאתגרות כגון עליה וירידה במדרגות ותרגילי הכוח.
בסיום תרגילי המתיחה שביצענו במעגל, שאלתי את המתאמנים איך היה להם והזמנתי לשתף בחוויות שחוו.
מוטי בן ה – 92 היה הראשון. בהתרגשות כנה והתלהבות הודה והוקיר על כך שגרמתי לו לעשות משהו שלא עשה בחייו ועל אחת כמה וכמה בגילו.
מוטי שמתקשה ללכת 50 מ' ברצף הלך במרבית השיעור למעט עצירות קצרות שעשינו. ההתרגשות שלו הייתה כמו ילד שגילה עולם חדש, ודבריו העלו דמעות בעיני ופשוט חיבקתי אותו בחום.
במפגש השני מוטי מקדים ובא עם חיוך גדול ועשה את המיטב שלו, בסיום הודה שוב ושוב שפתחתי בפניו עולם חדש.
בסיום המפגש השלישי בו תרגלנו שיווי משקל דינמי ותרגילי כוח ביקש לשתף משהו בפני הקבוצה.
זה הסיפור של מוטי השובב: " אחרי האימון הראשון כאב לי הכול, אחרי האימון השני פתאום חשבתי שאולי עשית לי נזק עצום. איציק אתה יודע למה?
*אני נשוי מזה 70 שנים עם אותה אישה שלא החלפתי,
*אני גר באותו בית ללא שיפוץ ולו פעם אחת,
*נוהג באוטו הישן הגרוטאה,
*פתאום לאחרונה היה לי משהו חדש, האורטופד שהמליץ לי בגלל כאבי הברך העזים – להחליף את מפרק הברך! וואו סוף סוף משהו חדש
אתה באת עם המקלות וההדרכה שלך וקילקלת לי, כי הברך לא כואבת לי!
אז במקום ברך חדשה אני מקבל הליכה חדשה. תודה תודה לך איציק
