חזרתי מהכשרתי הראשונה באנגליה נלהב ונחוש לקדם את ההליכה הנורדית בישראל.
הצעד הראשון היה לפגוש מנהל רשות הספורט בראשל"צ אמיר סולרסקי.
אמיר שהכיר אותי מקודם ובטח בי, נרתם בקלות להתלהבות שלי ותקצב מיד 6 חודשי פעילות הליכה נורדית חדשה.
שכנעתי אותו לפרסם ברשת הקשר של העיריה ולשמחתי הופיעו 7 מהעובדים למפגש הראשון.
שמחה והתרגשות חלוצית, הפעם הראשונה שאני מדריך קבוצה לבדי.
במהלך החודשים הראשונים סימנו ביחד ברגליים ובמקלות עוד ועוד מסלולים חדשים בכל רחבי העיר ובשטחים הפתוחים מסביב לה.
אנשים שראו אותנו צועדים באופן מוזר התבדחו בכל מיני אמירות קנטרניות ואנחנו המשכנו בחיוך והסברים.
הצועדים בקבוצה התחלפו במהלך הזמן ובשנת הפעילות השנייה כבר מנינו 16 צועדות וצועדים ובהם 4 זוגות נשואים ובנוסף גם אשתי שלי.
כעת חשתי שזה הזמן להציב לקבוצה אתגר לא הגיוני לכאורה: השתתפות במרתון ת"א מקצה 10 ק"מ!!!
אני זוכר את ההלם והשתיקה כשזרקתי את הרעיון לאוויר העולם, התירוצים נשפכו כמעין המתגבר…
מנהיגות אמרנו? כל מה שאתה חולם הוא אפשרי למימוש? אנחנו משפחה חזקה יחדיו נצליח בכל משימה שנבחר.
הצועדים שבטחו בי בעיניים עצומות הסכימו להתנסות בתהליך הכנה לקראת המרתון הראשון, וואו איזו התלהבות!!
מרץ 2014 החלום מתגשם לראשונה.
התוצרת של ההכנות קפדניות ואנחנו על קו הזינוק של מרתון ת"א 34 צועדים וצועדות השדים האדומים עם חולצות אקוג'ים המיתולוגיות.
אחריו הגיעו מרתון ירושלים, חצי מרתון עמק המעיינות, חצי מרתון סובב עמק, חצי מרתון ומרתון בריטניה בהליכה נורדית ועוד רבים וטובים.
2015 אני נאלץ להיפרד מ"הקבוצה הראשונה שלי" חוד החנית של ההליכה הנורדית בישראל.
הסיבה לפרידה הרצון להמשיך בקידום ההליכה הנורדית בכל רחבי הארץ והכשרת מדריכים חדשים.
הפרידה קשה וכואבת אבל אני בטוח שהחבורה חזקה להמשיך בלעדי ה"משפחה" חזקה ותנצח.
היום בשנים 2018 – 2019 הקבוצה משתתפת ב 10 מרוצים בשנה.
חבורה מדהימה
